מהו פטיש?

חיפשתי הגדרה לפטיש והדבר הכי טוב שמצאתי היה מויקפדיה באנגלית.
אז עבדכם הנאמן ישב ותרגם וזו התוצאה.
מדובר בניתוח המושג, מקורות לפטיש וסיבות
אני גם חושב שמדובר על פטיש ברמות גבוהות מאוד ולא כמו שיש לרבים מאיתנו - תוספת נעימה.
תהנו:

פטיש מיני

הרעיון הבסיסי של פטיש מיני הוא התעוררות מינית וסיפוק מחפץ דומם מושא הפטיש. ההגדרות היבשות הן לא רק שונות אלא גם סותרות זו את זו.

בפסיכולוגיה, פטיש זה פאראפיליה הפרעה מינית נפשית. אבחון של פטיש קיים רק אם תנאי נוסף של פאראפיליה מתקיים שהאדם סובל או פוגע באחרים. לפי הגדרת הסיווג סטטיסטי בינלאומי למחלות ונושאי בריאות אחרים (ICD), פטישזם זה קבעון על חפץ דומם, ואילו לפי המדריך לאבחנה וסווג של הפרעות נפש (DSM) פטישזם זה קבעון על חפץ דומם או על חלק גוף

בשפה הים יומית, כל קבעון על חפץ דומם אחד, חלק גוף, איפיון גוף או מנהג מיני נקרא פטישזם. כאן, פטישזם אינו מחלה אלא נטיה מינית לא שכיחה אבל לרוב לא מזיקה.


משמעות המילה, מוצא, ושימוש מודרני

פטישזם נשמע לראשונה כביטוי פסיכולגי מדעי בשנת 1887 ע"י אלפרד בינת והתייחס להערצה מינית של חפץ דומם. באותה תקופה פטישזם נחשב פתולוגי. במשך הזמן משמעמות המילה התרחבה. לדוגמא ב 1912 ריצארד וון קרפט אבינג התייחס לפטישזם כהערצה של חלקי גוף. ב 1927 זיגמונד פרויד פירסם את הפסיכואנליזה שלו על פטישזם, אשר הגיעה גם לקוראים מן השורה ולא רק לקהילה הרפואית והפך את המושג לפופלרי.

עם צאתו של "דוח קינסי" והמהפכה המינית, המדענים נפרדו יותר ויותר מהתפיסה של פטישזם כמחלה. כתוצאה מכך אבחון של פאראפיליות, ואיתם גם פטישזם, הפך להיות מאד מדוייק ונוקשה. במהלך התהליך הזה שני המגדירים העיקריים למחלות ה ICD וה DSM קיבלו הגדרות שונות למושג בעוד ה ICD חזר לפירוש המקורי של חפץ בלבד, ה DSM עדיין כולל גם חלקי גוף. היום, המושג המדעי "פטישאזם" הוא עדיין נושא לדיון האם הוא רלוונטי מדעית ותקין פוליטי.

בכמה מיקרים המושג "פטישזם" היה בשימוש לתיאור העדפת יופי מסויים במדינה מסויימת, לדוגמא העדפת כפות רגליים קטנות בסין או העדפה של המערב המודרני לחזה גדול. למרות שמעולם לא הוצג מחקר מדעי על תפיסת פטיש של חברה שלמה או שינוי של אידאל היופי מול שינויים בכמות או סוגי הפטישזם, למרות חייבים לציין שכל מה שלא מהווה חלק מתפיסת היופי הרווחת יכול להיקרא פטיש.

בתרבות המודרנית הפופולריתף "פטישזם" הוא דבר נפוץ וצבר משמעות הרבה יותר רחבה. בדר"כ זה בשימוש לתיאור כל העדפה מינית שהיא בוטה או לא רגילה משקל יתר, גזע מסויים ושיער הם סוגים של איפיוני גוף שלרוב נחשבים לפטיש. לפעמים "פטיש" נמצא בשימוש יחד עם בדס"מ או אפילו לתיאור פעילות סאדו-מזוכיסטית למרות שלשני המושגים אין דבר במשותף. הנטיה לקרוא ליותר ויותר העדפות מיניות "פטיש" הפכה מזמן להיות מטרה לפארודיה.

אסור להתבלבל בין "פטישזם" במשמעות המינית לבין המושג המקורי האנטרופולגי או למושג הסוציופסיכולגי שנגזר ממנו, לדוגמא ב"מוצר פטישי" של קרל מרקס הכוונה היא להערתה כמו אלוהית של חפץ שאין דבר למשהו מיני.

הקיום המקביל של פירושים מנוגדים יוצר לעיתים אי הבנות ויכול גם לגרום לאבחון או טיפול שגוי.


מקור פסיכולוגי ופיתוחו

יש תאוריות רבות לגבי המה, איך ומתי של פטישזם אבל רק מעט עובדות. אנשים רבים עם פטיש טוענים שיש להם את הפטיש מאז שהם זוכרים את עצמם. חלקם יכולים לקשר בין הפטיש לאירוע ספציפי. פסיכולוגים מודרנים מניחיםפ שפטישזם נוצר כהתניה או שהוא מוטבע או תוצאה של אירוע תראומתי, אבל גם גורמים פיזיים כמו מבנה המוח או תורשה נחשבים להסבר הגיוני. להלן התאוריות החשובות יותר מוצגות בסדר כרונולוגי:

ב 1887 הפסיכולוג אלפרד בינת את המושג "פטישזם", בחושדו שזה תוצאה פתולוגית של אסוציאציה (קישוריות) הימצאות מיקרית של גירוי מיני וחפץ דומם, דבר שלטענתו גרם לחפץ להיות קשור תמיד לריגוש מיני. בערך ב 1900, פסיכולוג מיני הוולוק אליס רעיון מהפכני שכבר בזמן מוקדם בילדות עולים רגשות מיניים וההתנסות הראשונה עם הגוף שלהם קובעת את הנטיות המיניות. הפסיכאטר ריצ'ארד וון קרפט אבינג הסכים אם התאוריה של בינת ב 1912, בכך שזה יכול לגרום לפטישים רבים אבל לא מובן מדוע פטיש מסויים נשאר כל החיים בעוד אחרים נעלמים או משתנים, לדעתו, הסיבה האפשרית היחידה שאדם עם פטיש סובל מהתנוונות מינית פתולוגית ורגישות יתר.

הסקסולוג מגנוס הירשפלד הציג כיוון חשיבה אחר כאשר פירסם את התאוריה שלו על "משיכה חלקית" ב 1920. לפי המחקר שלוף משיכה מינית לעולם לא מופיעה באדם בשלמותה, אלא תמיד היתה תוצאה של מאפיני האדם. הוא ציין שכמעט לכל אחד יש עניין מיוחד במשהו ואלו סובלים מסוג בריא של פטיש, בעוד ניתוק או הערכת יתר של מאפיין אחד מאפיינים פטיש פתולוגי. היום התאוריה של הירשפלד מוזכרת רבות בהקשר של התנהגות לפי מגדר אישה יוצרת גירוי מיני ע"י הבלטת איברים בגוף, ביגוד ואביזרים והגבר מגיב להם.

התאוריה של הוולוק אליס על סמלים ארוטיים, לפיה סטיה מינית מחליפה באופן סימלי משגל מיני, ודעתו על מחשבות ארוטיות אצל ילדים הניחו את היסודות לפסיכואנליסט זיגמונד פרויד. ב 1927 פרויד טען שפטישזם הוא תוצאה של טראומה פסיכולגית. ילד, המשתוקק לראות את הפין של אימו, מסיט את עיניו באימה כאשר הוא מגלה שאין לה כזה. כדי להתגבר על חרדת הסירור שנגרמת לו, הוא נצמד לפטיש כתחליף לאיבר החסר. פרויד לא הגיב מעולם על הרעיון של אישה עם פטיש.

ב 1951, דניאל ווינקוט הציג את התאוריה שלו של "חפצים חולפים ויוצאי דופן" לפיה פעילויות בילדות כמו מציצת אצבע וחפצים כמו צעצועים להתכרבלות (דובי..) הם המקור להתנהגויות רבות אצל מבוגרים, בינהם גם פטישזם.

במדעי ההתנהגות (ביהביוריזם, זרם בפסיכולוגיה המתמקד בהתנהגות חיצונית בלבד), טענו שפטישזם זה חלק מהתניות קלאסיות ובאו עם מספר תאוריות בנושא. הרעיון הבסיסי הוא גירוי מיני וחפץ פטיש שנמצא במקום ואז נוצרת התחברות בתהליך למידה. טענה זו דומה לטענתו המוקדמת של בינת, ורק טוענת שלא מדובר באסוציאציה אלא בהתניה קלאסית ולכן פוסלת את רעיון המחלה. תאוריית ה"סופרגירוי" טוענת שפטיש יכול להיות תוצאה של הכללה לדוג' בתחילה רק עור מבריק מעורר רגש מיני, אך עם הזמן גם דברים כמו לייטקס מבריק עושים את העבודה. כדאי להסביר מדוע זה סוג של התניה קלאסית קורה רק לאחר חזרה אחת לעומת אחרים הצריכים חזרות רבות באה לידי ביטוי תאוריית "המוכנות" להגיב לפטיש עם התעוררות מינית יכולה להיות התוצאה של תהליך אבולוציוני שבמהלכו הוכך הדבר כנחוץ להשרדות. ב 2004 אומנו שלוים להזדווג עם פיסת בד. במקום לשכוח את זה לאחר זמן, התנהגות זו חזרה על עצמה מספר גדול של פעמים, דבר זה יכול להסביר איך פעילות מותנית מינית יכולה להחזיק מעמד זמן רב.

מכוון שנראה שהתניה קלאסית אינה יכולה להסביר מדוע ההתנהגות המותנית נשארת חיה לאורך שנים רבות, בעיקר ללא כל חזרות, חלק מחוקרי ההתנהגות באו עם תאוריה לפיה פטישזם הינו תוצאה של התניה מסוג מאוד מיוחד בשם "הטבעה". בדומה לתאוריית המוכנות, זה בא לציין שהלמידה באה עם פקטורים נוספים. מניחים, במקרה זה, שיש חלון זמנים קבוע בילדות שבו ההתנהגויות המיניות מוטבעות בראשו של הילדונשארות שם לכל חייו.

נירולגים שונים טוענים שיכול להיות שפטישזם יכול להיות קצר נירולגי בין אזורים סמוכים במוח. לדוג' ב 2002 וילאינור ס. רמצ'נדרסון ציין שהאזור שמפענח שדרים מכפות הרגליים נמצא ליד האזור האחראי לגיורי מיני.

כיום, הפסיכולגיה נפרדה מהרעיון של הסבר אחד בלבד לכל הפטישזם. במקום זה היא מתמקדת בפטיש אחד ובמטופל אחד ובעייתו כל פעם. בעשורים האחרונים, מס' גדול של מחקרים פורסמו בהם הוכח קשר בין פטישזם לבעיות רגשיות. חלק טענו שחוסר אהבת הורים הובילה את הילד להרעיף חיבה על חפץ דומם, אחרים הסכימו עם תאוריית ההתפתחות הפסיכוסקסואלית של פרוייד שלפיה הדחקה מינית מוקדמת יכולה לגרום לילד להיתקע בשלב מעבר.


סוגים של פטיש

עקבים, מגפיים, רגליים וגרביונים כולם יכולים להיות פטיש.

צריך לזכור שאין שום מידע אמין על התדירות והתפוצה של חפתי פטיש. הנתונים שמובאים בהמשך הינם נובעים טיפולים רפואיים כתוצאה מתאונות, מס' קבוצות עניין (בעיקר באינטרנט) ומס' המקומות הארוטיים והפורנוגרפיים המציאים את אותם דברים כל המידע הזה נתון לשינויים ואין בו שום מדד כמותי.

פטישזם הוא מאוד מגוון וכולל חפצים רבים. למרות שבתאוריה כל חפץ חכול להפוך לפטיש , ההנחה הרווחת שיש פטיש לכל דבר הינה מוטעית. רוב הפטישים המדווחים קשורים לחלקי גוף, ביגוד או חפצים הדומים לביגוד (תכשיטים...). פטישים שאינם קשורים לגוף האנושי הם נדירים מאוד, אם קיימים בכלל. פריטי פטיש שכיחים הינם נעליים, הלבשה תחתונה וחומרים ספצפיים כמו סטין, עור או פרווה

נעליים

לפי מס' ההצעות הארוטיות, נעליים, לעיתים יחד עם התשוקה לכפות רגליים, הם בראש הרשימה של פטישים נפוצים. נפוצה יותר העדפה לנעל נשית עם עקבים גבוהים, אך ניתן למצוא באינטרנט הערצה לכל סוגי הנעליים. בעיקר בקרב הומוסקסואלים ניתן למצוא גם תשוקה לסניקרס וגרבי ספורט.
אנשים נוטים לראות קשר בין פטיש נעליים לבדס"מ (מכוון שלנשק נעל מתפרש כסוג של השפלה) איך אין בהכרח קשר בין הדברים.

פטישים נעליים, מגפיים

בגדי גוף ולבוש צמוד

הלבשה תחתונה הינה עוד פטיש נפוץ. חלק מעדיפים גרביונים בעוד אחרים מעדיפים תחתונים (צמודים), לעיתים עם העדפה של צבע או סוג בד או מאפיינים יחודיים כמו תפרים, חיזוקים באצבעות/ עקבים או גרבי רשת.

גרביוני ספנדקס (טייצ') ובגדי גוף הם פטיש דומה, כמו בגדים צמודים ומבריקים העשויים עור, גוני או וניל. הביטוי היפני "צ'אנטי" מתייחס לחליפת ספנדקס המחסה את הגוף כולו. לאחרים ג'ינס צמוד יכול להיות פטיש.

אחת הסיבות לפטיש הזה היא שהחומר יותר "עור שני" אשר מהווה עבור בעל הפטיש כעור האמיתי של הלובש, סיבה אחרת היא שאישה הלובשת אותם מקבלת מעצימה את מניותה בצורה אוטומטית מהצמידות או המגע, אחרים מחברים את הצמידות לסוג של מחוך או שיעבוד ((bondage

פטישים ג'ינס, מחוך, תחתונים, ספנדקס, גרביונים, זאנטי, עור שני, פרווה, מעילים.

לינג'רי (הלבשה תחתונה) ובגדי ערב

ביגוד מסטן ותחרה כמו כותנות לילה ובגדים תחתונים הינם עוד פטיש שכיח, כמו עוד ביגוד משי כמו שמלות ערב, חצאיות וצעיפים. לעיתים עם פטיש לביגוד צמוד יש נטיה לבישת בגדי נשים. גברים רבים מוצאים את המגע הדין של לבישת לבוש תחתון מסטין ותחרה מגרה, חלקם לובשים תחתונים נשיים מתחת לבגדים הגבריים שלהם ויש כאלו שאפילו לובשים סט מלא של לבוש תחתון. בגלל הטאבו שלעיתים יש על הפטיש הזה, הסיכוי להתפס פוגע בהנאה של בעלי הפטיש.
יש גם מיקרים בהם חומרים פלומתיים הינם פטיש, כמו אנגורה

פטישים: פרווה, תחתונים, משי/תחרה, צעיפים, תחרה

עור וגומי (לייטקס)

עור הוא עוד פטיש נפוץ, גם באוכלסיות הטרוסקסואליות וגם באוכלוסיות הומוסקסואליות. עור מתקשר לרוב עם כנופיות אופנועים, סקס קינקי ותת תרבות של עור.

עוד חומר "קשה" ללבוש פטיש הוא גומי. ניתן למצוא מגוון משיכמיות לביגוד צמוד ומבריק. פטיש לגומי יכול להיות לדברים סקסיים רגילים כמו לבוש צמוד ויכול גם להיות לדברים מוזרים כמו מסכות גז.
סוג נוסף של התעסקות עם גומי הוא מתקני ואקום (כמו מיטת ואקום) בהם נכנס אדם בדר"כ ערום על מנת להנות מחווית הסגירה המוחלטת.

פטישים: חיתולים, לייטקס, PVC, עור, מסכות, גומי, ביגוד צלילה

חלקי גוף

עוד משיכה לפטיש הינם חלקי גוף ספצפיים כמו שיער ראש או גוף, רגליים, כפות רגליים, צוואר, ציפורניים, נקודות חן ושדיים או צורה מסויימת של הגוף זה יכול להסביר את קשירות כפות הרגליים בסין במנים עתיקים או השימוש במחוך במערב במאה ה 19 והגדלות שדיים בעולם המודרני.

פטישים: שדיים, הגדלת שדיים, אוזניים, נמשים, כפות רגליים, שיער, ידיים, טבור, אף.

אביזרים

לעיתים המשיכה היא לא בגדים הצמודים לגוף אלא לתכשיתים ואביזרים כמו גשר בשניים, משקפיים, כפפות, סגריות וכו'

פטישים פירסינג, גשר בשיניים, משקפיים, כפפות, עישון.

נכויות ורפואי

ישנם פטישים הקשורים לתהליכים ומיכשור רפואי, וגם לנכויות ולציוד אורטופדי כמו קביים או ציוד תמיכה

רטוב ומלוכלך

סוג נוסף של פטיש הינו סביב לכלוך ונוזלים מהגוף או אחרים

פטישים: קיא, נאדים, צואה, חלב אם, זרע, יריקה, שתן


גורמים תרבותיים

לעיתים, תרבות שלמה יכולה לפתח פטיש לעוצמה כזאת שזה כבר לא נחשב פטיש אלא תשוקה מינית נורמלית לדוגמא "פטישים" נפוצים כמו הלבשה תחתונה או נשים חלקות ללא שיער גוף.
לעיתים מה שהתרבות מכסה הופך להיות ארוטי, לדוג' עקב נשי בתקופה הויקטורינית באנגליה.

לפי כך, ניתן לומר יש רמה מסויימת של פטיש לכל אדם אשר מחבב חלק מסויים בגוףף אולם פטיש מיני נחשב לבעיה רק כאשר הוא מפריע לתפקוד מיני או חברתי רגיל. לעיתים הביטוי "פטישזם" מתאר רק מצבים בהם לא ניתן להגיע לגירוי ללא הפטיש.

פטיש נשי

רוב החומר על פטיש על פטיש מתייחס לגבר הטרוסקסואלי כאשר מאפייני הפטיש הם נשיים הלבשה תחתונה, בגדים צמודים ועקבים. עד לאחרונה היה מעט מאוד חומר על קיום פטיש אצל נשים.
בכל זאת, מפת הפטיש ניתן לראות חלקים רבים שיש בהם גם משיכה נשית כמו מחוכים ופטישים רפואיים. לאור אופיו היותר ויזואלי של הגבר, העדפות של הנשים הינם בהכרח תמונות מראה של העדפות הגברים זה שיש גברים רבים שאוהבים נשים בנעלי עקב לא אומר שנשים רבות אוהבות גברים במגפי עבודה.

הספר "סטיות נשיות" אשר מדבר גם על מחוכים וחויתך עצמי, מדבר בחלק מסויים על "טרנסווסטיות נשית", בנותנו דוגמאות גם על נשים המתגרות מלבישת לבוש גברי (בתמונת מראה לגברים הלובשים לבוש נשי) וגם של נשים הלובשות לבוש מאוד נשי בדומה לגברים טרנסווסטים.
דוגמאות לפטיש שהגבר הוא מושא הפטיש: ערלה, שרירים, גרביים, חליפה ועניבה