אמנם מדור שמתעסק בהווה אבל הייתי רוצה לשאול על העבר.
אם יש למישהו רצון לשתף אשמח לשמוע.
והנה הסיפור שלי.
1987 הייתה שנה מעניינת. הייתי שנה בצבא בסדיר. ורק לאחרונה
סיימתי מערכת יזיזות נפלאה עם תיירת גרמניה המבוגרת ממני בעשור
ודי לימדה אותי על כמה דברים בחיים שלנו.
אבל מאחר והייתי צעיר כבר חשבתי הלאה. מחשבות על סאדו ושליטה כבר היו קיימות
אצלי לא מעט שנים,ורציתי גם לממש.
לא היה אינטרנט. גם לוחות מודעות שידוכים בעיתון לא ממש נתנו את התוצאה המבוקשת.
לא היה מושג כזה מלכות בתשלום. רק מתחת לדופק התקשורתי היה קצת.
יום אחד ראיתי מודעה במדור שידוכים וכללי במגזין לאישה. "אישה דומיננטית
מחנכת צייתנים. אפשר גם לא מנוסים להתנסות ראשונית."
הייתי צריך לשלוח מכתב לתיבת דואר בתל אביב עם פרטים עלי וטלפון להתקשרות.
ציינתי שאני גר עם הורי ולכן נושא הטלפון קצת רגיש. ועדיין נתתי את הטלפון וקיוויתי לטוב.
ביום שישי אחד הטלפון מצלצל. אבי עונה וקורא לי. "מתקשרים אליך מהצבא". אני מקווה שזה לא
תרגיל חירום שידפוק לי את החופשה מרים את השפורפרת.
"אני מדברת עם אלריק?" כן. אני עונה.
"קיבלתי ממך מכתב. האמת היא שאתה לא ממש נימנה עם האנשים שאני מקבלת אבל משהו בך
ובכתיבה גרם לי לחשוב בשנית."
הצלחתי לשמור על פאסון בפני המשפחה שמסתכלת עלי ואני עונה. "שמח שקיבלת את המכתב. איך ממשיכים מכאן?"
"האם אתה יכול להגיע הערב לתל אביב?"
תני לי לבדוק שניה. " שואל את אבי לגבי הרכב. הוא מבין עניין ואומר. אין בעיה. אבל אחרי ארוחת הערב.
"אני יכול."
מצוין. עשר בלילה בקפה בגן העיר למטרת היכרות וראיון.
(חתיכת סיפור. נשאלת השאלה האם להמשיך מכאן....