גולשים בקהילה (186 משתמשים ו1,754 אורחים)

  1. Miya Sin
  2. Sabrina
  3. ...gever
  4. 31נשלט
  5. A.s.1981
  6. אנדריי5
  7. איכותי ושל..
  8. ביזאריסט כ..
  9. אלי מרבה ר..
  10. אלריק
  11. alony
  12. amir112233
  13. amit_22
  14. apex
  15. Arik931
  16. Ash1
  17. Athena
  18. AVI SLOMON
  19. Aviv151516..
  20. גומרחזק
  21. אוהב כח
  22. אריק1111
  23. Ballerinab..
  24. Bar1029
  25. BB45
  26. Binjo41
  27. bmb27
  28. btruyu
  29. canua
  30. cbt24
  31. cifkcv
  32. city50
  33. חזרזיר
  34. Daniel777
  35. danino
  36. dano
  37. dan_feetpe..
  38. david1972
  39. ניתאי
  40. ניר העבד 3..
  41. DomDomina
  42. doron2
  43. dove10
  44. DROR999991
  45. dude1241
  46. נשלט במחנכ..
  47. נשלט1223
  48. יניב4127
  49. ייטב נ
  50. כלבלב נסתר
  51. eilam252
  52. Elayhammer
  53. Elior8704
  54. Etamar64
  55. ethan
  56. eved12
  57. יואב44
  58. כוכב הצפון
  59. טולי1
  60. יוסי
  61. feet licke..
  62. Feet2lick
  63. FENNEC FOX
  64. FKCJNUS
  65. Foot lover
  66. footguy457..
  67. Footron
  68. footslave
  69. Gabriella
  70. GADE
  71. gadixxx
  72. galll
  73. Gever 35
  74. gillfeet
  75. gooddog
  76. grayhound
  77. Grower
  78. Halif
  79. hasday
  80. hassan33
  81. Hghg12
  82. Hiisme
  83. מדגדג
  84. מאיה
  85. ליאתי
  86. מייקל1
  87. מכור
  88. Iftachff
  89. מלכה מלכה ..
  90. מפנקומעניש
  91. מעסה שלך
  92. izzi1986
  93. לוזר
  94. karpet2
  95. kkkrrr
  96. kroy
  97. la1981
  98. Lady Nirva..
  99. Lady Z
  100. LadyNicol
  101. leders8000
  102. loko
  103. magdavid
  104. Mahmoud
  105. man1234
  106. Maxim8
  107. maybe
  108. mebuzbaz
  109. Milord
  110. mmaher
  111. mordidomi
  112. MrMaldiini
  113. mukilala
  114. Nana
  115. Nishlat97
  116. עבד חתיך01
  117. עבד לניצול..
  118. עבד לכול א..
  119. עבד סקסי
  120. עבד צייתן ..
  121. עבד צייתן ..
  122. oded50
  123. ofer00
  124. orend
  125. Orenn
  126. Pamcrossit
  127. patrikboli
  128. Pele
  129. perni
  130. pes
  131. please
  132. Queenkiim
  133. rafithe6
  134. Rockstar
  135. Sam D
  136. sason100
  137. savaya
  138. scorp
  139. Serg83
  140. Shai slave
  141. shalomsh
  142. shlomitdom..
  143. SissyBoy90
  144. sissynat
  145. slave for ..
  146. slave135
  147. Slave1985
  148. Slavery
  149. smslave
  150. subl
  151. Sun& m..
  152. sunni
  153. Tal2234
  154. Thecat94
  155. Thy
  156. tickle me ..
  157. TINY
  158. to.as
  159. שני צדדים ..
  160. שיעור לשון
  161. שלומפר
  162. UTA
  163. שולטת מנטל..
  164. wafi
  165. woopah
  166. Xxxx18xxxx
  167. yakovav61
  168. yaniv222
  169. Yaron floo..
  170. yori4
  171. Yos2
  172. youngsub
  173. zola
  174. החמקן
  175. זנזי
  176. הכריש1234
  177. המדוגדג
  178. המלכת לין
  179. המלכה1
  180. הפנים שלי ..
  181. זוג מלכה ו..
  182. ההאחד בשבי..
  183. הרוזנת
  184. הקשוחות
  185. רוצה עמוק ..
מלכות מקצועית,ללא מין
------------------
סטודיו
אלמנה שחורה
ליידי מוניק
054-2890809

ליידי איב
052-6378963

NIKA
053-9280730

------------------
------------------
המלכה מיה
055-9495437

------------------
המלכה סברינה מחיפה
054-6191181

------------------
Queen Christine
054-5879142

------------------
דומינה אביאור
שולטת באזור ירושלים
052-2801719

------------------
Mistress Emilia
שליטה נשית
ללא מין
050-300-9600

------------------
המלכה חן
מלכת האנאלי
050-5760689

------------------
המלכה אלין
שולטת חדשה בצפון
054-9766876

------------------
ליידי לי
lady Li
050-3471433

------------------
המלכה קריסטל
054-5354-333
לחץ לפרטים

------------------
איה קויין
058-7880181
לחץ לפרטים

------------------
המלכה לורן
055-9767623
לחץ לפרטים

------------------
Queen Blain
050-3585690

------------------
המלכה שיר
זמינה כרגע לתקופה קצרה
054-3953248
לחץ לפרטים

------------------
------------------
הכרויות דיסקרטיות

------------------
------------------

------------------
מלכות סאדו המעונינות בפירסום מוזמנות ליצור קשר במייל,בדף צור קשר או בהודעה פרטית כולל בניית אתר בחינם


ליאתי

הסערה המושלמת - פרק שישי

דירוג רשומה זו
מיד לאחר שהצעצוע האחרון שלה נסע, נוגה כבר הבחינה בקורבן חדש. נערה צעירה ויפה בשנות העשרים המוקדמות לחייה עמדה בין ההמון שהתאסף. נוגה זיהתה אותה מייד. שמה של הילדה היה רונית והיא הייתה בי"ב כשנוגה הייתה בכיתה ט'. היא וקבוצת החברים הקרובה שלה אימללו את חייה של נוגה. הם כל הזמן התייחסו בזלזול לנוגה הקטנה. פעם אחת, רונית השליכה את נוגה לשלולית בוץ גדולה ממש לפני תחילת הלימודים. נוגה נאלצה לעבור את היום המכוסה בבוץ. זה יהיה מתוק לאזן את החשבון עם הילדה האיומה הזו.
נוגה שלחה מחשבה, ומיד רונית החלה לרדת על ארבע ולזחול לאלתה החדשה. כשהייתה קרובה, התכופפה והניחה נשיקה יחידה על הבוהן הגדולה של נוגה. כשהרימה את עיניה וראתה את נוגה בחיוך שובב, לא היו לה מילים לתאר את האימה שלה. היא זכרה את הכלבה הקטנה והרזה הזו, והיא לא הבינה מדוע היא גוררת את עצמה ברחוב המלוכלך לנשק את רגליה. ללא אזהרה יד ימין של נוגה עפה באוויר וכף היד הפתוחה נטרקה בלחי הילדות ההמומה. הקהל החל להתפזר, אך לאחר ששמעו את הצליל הרועם הם חידשו את מקומם בציפייה למופע טוב אחר.
"תודה שסטרת לי על הפנים חסרות הערך." אמרה רונית. המלים הרגישו כמו רעל על לשונה.
"שלום רונית." נוגה סיננה, שנאתה לא הוסוותה בטון הרשע שלה. "האם את זוכרת אותי?"
רונית ניסתה לסלק אותה, אבל המלים נשלפו מפיה, "ברור שאני זוכרת אותך, האלה נוגה. לעולם לא יכולתי לשכוח מישהי יפה כמוך."
נוגה יכלה לחוש בכעסה של רונית והיא נהנתה ממנה, אך היא תיהנה ממנו כל כך הרבה יותר כשיהפוך להשפלה וייאוש מוחלט. "תנעלי לי את הנעליים שלי." הגיע הפקודה הקצרה.
בלי להסס, רונית הושיטה יד והניחה בעדינות את נעלי הבד על רגליה היחפות של נוגה. ברגע שהנעליים היו על נוגה קפצה והלכה לשלולית בוץ ליד המדרכה. השפחה הנאמנה שלה זחלה מאחוריה, פניה סנטימטרים מנעליה של גבירתה. נוגה חייכה אל הצעצוע שלה כשהיא מסובבת את הסוליות בבוץ. רונית הייתה מבולבלת ומפוחדת. היא לא הבינה מה קורה, והיא לא ידעה מה נוגה עושה. ואז נוגה דיברה, "את זוכרת שדחפת אותי לשלולית הבוץ ההיא לפני הלימודים? מעולם לא סלחתי לך על זה, ועכשיו אני אסיים. מה את צריכה לעשות היום?"
רונית ענתה בשפלות, "אני עכשיו בהפסקת צהריים. אני חייבת לחזור לעבודה בעוד 20 דקות, אלילה שלי."
"טוב." נוגה צחקה. "תשכבי על הגב."
רונית השפילה את עצמה לאט לאט. הקהל שוב מילמל, ולא הצליח להבין מדוע אנשים כל כך מוכנים להשפיל את עצמם בגלל הילדה הזו. כשנעליה עטופות בבוץ, הורידה נוגה לאט לאט את סוליה על החזה של החולצה הלבנה של רונית. בלי לומר מילה, היא החלה לצעוד לאורך גופת הילדה האומללה, וכיסתה את בגדיה בבוץ שהיה על סוליות הנעליים שלה. רונית הייתה בייסורים, אך היא לא הצליחה לצרוח. לאמיתו של דבר, בכל פעם שנוגה הפעילה לחץ "תודה רבה, אלה". היה בורח משפתיה.
כשנוגה חשבה שהבגדים שלה היו מלוכלכים מספיק, היא יצאה לדרכה וניגשה חזרה אל כתם הבוץ. היא שוב רמסה את הבוץ ואספה גושים גדולים של טינופת בצידיה ובתחתית נעליה. היא קראה לשפחה החדשה שלה ושוב רונית זחלה על ארבע לאלתה. היא הייתה מראה מעורר רחמים בעודה מכוסה בבוץ, אבל נוגה עדיין לא סיימה איתה. "האם הספקת לאכול ארוחת צהריים, שפחה? " שאלה נוגה.
"לא, אלתי, באתי לכאן לראות אותך משפילה את האיש הזה." רונית ענתה.
נוגה שוב חייכה לה את החיוך השובב הזה. "טוב, אני לא יכולה שתעבדי על בטן ריקה. מה עם ארוחת צהריים נחמדה?"
רונית הייתה רעבה אבל היא לא ממש ידעה מה עבר בראשה של הבחורה האכזרית הזו. "כן בבקשה, אלילה. הייתי שמחה לארוחה גדולה ונחמדה." המלים החליקו מלשונה.
"את רואה את השולחן הקטן ההוא?" נוגה הצביעה ברחוב. "אני רוצה שתקחי אותי כמו סוסה לשולחן ההוא. זה אמור לעזור לך לעורר תיאבון גדול." נוגה קפצה על גבה של שפחתה, ורונית החלה מיד לזחול ברחוב. בכל פעם שהורידה את ברכיה, האספלט נשך בבשרה. היא הושפלה לחלוטין. איך יכלה לתת לילדה הקטנה הזו להתייחס אליה ככה בפומבי? הקהל צעק לעברה ביטויים עוקצניים, קוליים ומשפילי רוח כמו "דיו פוני."
אחרי מה שנראה כמו נצח, רונית הגיעה סוף סוף לשולחן הקטן. נוגה החליקה בקלות מגבה של רונית לנוחות ספסל העץ. "ובכן, עכשיו כשאנחנו ליד השולחן נוכל לאכול ארוחת צהריים. מה תרצי?" נוגה אמרה בערמומיות.
שוב רונית הרגישה שמילים נמשכות ממנה בלי שהיא מתכוונת. " "מותר לי בבקשה לאכול את הבוץ מנעלייך, האלה נוגה. אני פתטית לחלוטין וזה כל מה שמגיע לי."
נוגה ניסתה להתנהג מופתעת, "לא. לא יכולת לרצות לעשות את זה. נו באמת, את יכולה לאכול כל דבר שאת רוצה לארוחת צהריים. מה זה יהיה?"
"הדבר היחיד שאני רוצה לאכול זה הזוהמה מסוליות הנעליים שלך, האלה שלי. הלוואי והייתי יכולה לאכול רק את זה עד סוף חיי." המלים האלה יצאו ורונית בכתה פנימה.
נוגה יכלה לחוש את ההשפלה שלה, והיא נהנתה מזה. "ובכן, אם זה מה שאת באמת רוצה, אז מי אני שאגיד לא." נוגה צחקקה. "טוב, כדאי שתתחילי שפחה. יש לך רק כרבע שעה לפני שתחזרי לעבודה."
מוחה של רונית התפוצץ כשהיא נשענה לעבר הנעליים עטויות הבוץ. היה צריך להיות לפחות סנטימטר בוץ משופשף על הסוליות של נוגה. היא פתחה את פיה ולקחה את ביס הבוץ הגדול הראשון שלה. דמעות זרמו על פניה, אך היא לא יכלה למנוע מעצמה ללעוס את מסת הבוץ שמילאה את פיה.
"איך זה טועם, מנקת נעליים?" נוגה לא יכלה לדכא את הצחוק כשדיברה את המילים האלה.
רונית הביטה אל האלה החדשה שלה, עיניה התמלאו בגועל. "זו הארוחה הנפלאה ביותר שאכלתי אי פעם האלה. תודה שאפשרת לי הזכות לנקות את הנעליים המושלמות שלך."
"אני שמחה שאת אוהבת את זה, כלבה, כי יש עוד הרבה מה לאכול." נוגה ירקה בפניה. "עכשיו תחזרי ללקק. אני רוצה שהנעליים שלי יבריקו כשתסיימי."
לשונה של רונית התארכה פעם אחר פעם ואספה פה מלא של החומר הדוחה.
"את מתקדמת טוב, מנקת נעליים. אל תשכחי להיכנס לחריצים" נוגה התמתחה ונשענה לאחור אל השולחן שהפך לכס המלוכה. רונית ליקקה כל מה שיכלה, אבל חלק מהבוץ התייבש והיה פשוט עקשן מדי. היא ניסתה להתאפק אך לא היתה לה שליטה על מעשיה. היא פתחה את פיה והחלה לכרסם את סוליות נעלי נוגה בשיניה.
"חה חה חה חה חה חה." צחוקה של נוגה צלצל באוזניה. "אתה נראית כל כך מגוחכתכשאת מלחכת את תחתיות הנעליים שלי, אבל זה ממש עובד. תמשיכי בעבודה הטובה, כלבה. תמיד ידעתי שתהיי מנקת נעליים נהדרת יום אחד."
"אני שמח שאת מסכימה, אלה. להיות מנקת הנעליים הפאתטית שלך זו הנקודה הגבוהה ביותר שיכולתי לקוות להשיג בחיים האלה." רונית רצתה להקיא, אך במקום זאת המילים האלה יצאו מפיה. היא הייתה שבורה לחלוטין.
נוגה הרימה את הנעל שלה לאחר שלושים דקות. זה נראה חדש לגמרי. "וואו!" קראה נוגה. "אתה באמת מנקת נעליים נהדת."
רונית הייתה גמורה. היא אמרה בעדינות, "תודה, אלילה. זה כבוד לנקות את הנעליים שלך. הייתי מקדישה את חיי למטרה הזו אם היית מאפשרת לי. הייתי אפילו משלמת לך על הכבוד." רונית לא האמינה שהדברים הלכו עד כה.
נוגה חייכה, "אני מעריכה את ההצעה, אבל יש לי כבר שפחה לנקות את הנעליים. את צריכה, בכל זאת לשלם לי על שנתת לך ארוחת צהריים כל כך נפלאה."
רונית הושיטה יד לארנק שלה ושלפה מאתיים שקל ושני כרטיסי אשראי. "לכל כרטיס יש מסגרת של עשרת אלפים שקל. אני מבינה שזה לא מספיק לארוחת צהריים כל כך נפלאה, אבל אני מתחננת שתרחמי עלי ותשלימי עם ההצעה הדלה שלי."
נוגה חטפה בחוזקה את הכסף והכרטיסים מידיה. "את צודקת, זה לא מספיק כמעט אבל אני אלילה חביבה." אמרה נוגה. "כתגמול על עשיית עבודה כל כך טובה בניקוי הנעל הראשונה שלי, אני אתן לך לנקות את השנייה." נוגה רכנה לאחור והכניסה את סוליית הנעל השנייה לפניה של הכלבה החדשה שלה. היא מרחה את הבוץ בכל פניה ושיערה. רונית שוב החלה ללקק את הסוליה שבפניה, אוכלת מלא הפה בוץ.
כעבור שלושים דקות מענות נוספות הנעל נצצה. אותו דבר לא ניתן היה לומר על פניה ובגדיה של רונית. היא הייתה מצופה לחלוטין מכף רגל ועד ראש ברפש חום. בשלב זה איחרה כמעט שעה לעבודה. היא לא ידעה איך היא תסביר את עצמה לבוס שלה. ואז, נוגה טיפלה בשאלה זו. "עכשיו כשהנעליים שלי נחמדות ונקיות, את רשאית להזדרז לעבודה. אני רוצה שתגידי לבוס ולעובדים בדיוק מה קרה. הם עשויים לרחמים עליך, אבל אני בספק. אני מקווה שיפטרו אותך ותיזרקי ברחוב. חאהההאהההה !!! " נוגה צחקה כשמנקת הנעליים קמה.
רונית הביטה בעיניה של נוגה. ההשפלה והאימה זרמו אל נוגה, והייתה לה אורגזמה כשהביטה בעיניה של הילדה חסרת הערך. רונית יכלה לחוש שנוגה נהנית מייסוריה. היא רצתה להכות אותה עד שתהיה מחוסרת הכרה, אך במקום זאת נפלו מילים נוספות מפיה המכוסה בבוץ. "תודה שוב שאפשרת לי לשלם על הזכות לנקות את הנעליים הבוציות שלך. אני מקווה שיום אחד יהיה לי שוב הכבוד. אני אתן לך בשמחה את כל מה שיש לי רק כדי ללקק את הזבל מתחתיות הנעליים שלך."
נוגה צחקה, "אני אזכור את זה, מנקת נעליים. למעשה, מכיוון שאת אוהבת לעשות את זה כל כך, כשאת מפוטרת, את יכולה להקים דוכן לניקוי נעליים לנשים בפינת הרחוב הזה. אם יתמזל מזלך, אני עלולה פשוט לעצור שם פעם ולתת לך לנקות את נעליי."
עם זה רונית הלכה לעבודה. היא אכן פוטרה, וכמו שנוגה אמרה, היא הקימה את תא ניקוי הנעליים בפינה בה כל חייה השתנו. היא בילתה ארבע עשרה שעות ביום בפינה ההיא וליקקה את העיסה מתחת לנעלי הנשים. לעתים קרובות היא הייתה רואה את נוגה עוברת במקום. היא הייתה מסתכלת על המענה שלה, פניה מכוסים בבוץ מסוליות הנשים, והיא חשבה שהיא יכולה לראות חיוך מרוצה. עם זאת, נוגה מעולם לא חזרה לנקות את נעליה. היתה לה שפחה אחרת למטרה זו.


אחרי שנוגה סיימה להשפיל את מנקת הנעליים העלובה, היא החליטה שהגיע הזמן לעשות קצת קניות. היא קיוותה שתמצא אישה חדשה לאביה תוך שהיא תקנה לעצמה כמה תכשיטים חדשים. היא פסעה בעצלתיים ברחוב והביטה מבט חולף על החזיתות שעברה. היא ניגשה לחנות נעליים קטנה והחליטה שהיא צריכה להשיג נעליים חדשות. אחרי הכל, אמה החורגת לשעבר הייתה צריכה לאכול, ונעליים חדשות יעבדו בצורה מושלמת ככלי ל"אוכל "שלה. נוגה נהנתה שוב מהמחשבה על יעל למטה על ברכיה ומלקקת בוץ מנעליה המטונפות.


היא פתחה את הדלת ונכנסה באגביות פנימה. משמאלה זוג מגפיים גבוהים הברך תפס את תשומת לבה מייד. הם היו עם סוליה עבה מאוד, והחריצים היו בעומק של לפחות סנטימטר. הם היו מושלמים לצעוד דרך בוץ, ויקח לשפחתה שעות לנקות. בעל החנות ראה את העניין שלה ופנה אליה במהירות.


"אני רואה שאת מחבבת את המגפיים האלה. האם אוכל להראות לך זוג בגודל שלך?" שאל האיש.


"תביא לי מידה 5." נוגה אמרה בקול.


האיש רץ מיד להביא את הנעליים. הוא חשב שזו הייתה תגובה גסה למדי של הילדה הזעירה, אבל לא היה אכפת לו. "מכירה היא מכירה." הוא חשב לעצמו כשהוא לוקח את המגפיים בגודל 36 ממקום מנוחתם על המדף. הוא הוציא אותם לנוגה והושיט לה את התיבה. היא מיד הניחה לתיבה ליפול על הרצפה. "לא. רד על הברכיים ותנעל לי אותן." אמרה נוגה בבוטות.


האיש נפל במהירות על ברכיו והחל להוציא את המגפיים מהקופסה.


"אני צריכה מקום לשבת, אידיוט." נוגה נבחה. "תשיג לי כיסא."


המוכר חשב, "בסדר, מספיק זה מספיק. אני לא מתכוון להשלים עם זה." אך כשהמחשבה עלתה ועברה הוא כבר תפס כיסא בצד החנות והחזיר אותו בצייתנות ללקוחה הממתינה שלו. הוא היה מבולבל. מדוע ציית כל כך בקלות לילדה הקטנה והחלשה הזו? כשהניחה את הכיסא, הוא ניסה לומר לנוגה לעזוב את החנות, אך במקום זאת אמר, "הנה הכסא שביקשת גברתי. אנא שבי בנוחיות ואנעל לך את הנעליים."


"ילד טוב." נוגה אמרה, "אבל אל תקרא לי גברתי. אתה תתייחס אלי כאלילה."


האיש הביט בה כאילו שהיא משוגעת, אבל המילים החליקו מיד מהלשון שלו, "כן האלה."


לאחר מכן הושיט יד להתיר את השרוכים, אך רגע לפני שהגיע אליהם שאל: "האם יכול להיות לי הכבוד להתיר את נעלי הטניס שלך בשיניים, האלה?" מוחו דהר. איך הוא יכול לומר את הדברים האלה. הוא שנא את היחס לילדה הקטנה הזה והוא רצה להיפטר ממנה, לא להתייחס אליה כאל מלכה.


נוגה הביטה בו כאילו הוא כלום. "כן, עבד."


הוא השפיל את פניו לאט לאט אל רגליה. פיו נפתח, למרות מאמציו לעצור, ונשך לשרוך הנעליים המאובק מעט. הוא יכול היה לטעום עפר קלוש, אך למרבה המזל זה לא היה יותר מדי. הוא משך את ראשו לאחור כדי להתיר את הקשר."


עם סיום המשימה, ציוותה נוגה "תפתח את הפה שלך."


פיו נפתח לרווחה מכפי שחשב שאפשר. נוגה דחפה את כף רגלה קדימה במהירות והניחה את העקב של נעל הטניס בפיו של הקורבן החדש שלה. היא משכה לאחור משתמשת בפיו של המסכן הזה כחולץ הנעליים שלה. הנעל שלה נשרה ונפלה על הרצפה, בעוד בתנועה מהירה אחרת היא טרקה את כף רגלה היחפה בפניו של הגבר הכורע. הוא ישב שם מבולבל, בעוד הילדה הקטנה והמוזרה הזו מעכה את אפו בין אצבעות רגליה הקטנטנות. הוא ניסה להרים את ידיו כדי להדוף את התקיפה, אך במקום זאת תפסו ידיו בחוזקה בכף הרגל העדינה של נוגה והוא החל לעסות".


"זה עבד קטן וטוב. עיסוי רגלי האלה שלך." אמרה נוגה באנחה.


מוחו התגלגל. מדוע הוא עשה זאת? מדוע הוא הרשה לעצמו להיות מושפל בדרך זו.


נוגה נאנחה שוב בהנאה. תענוג לא רק מהעיסוי, אלא גם מהייסורים שלו. ואז היא דיברה שוב, "יש לי שתי רגליים, אידיוט."


בכך נאלץ המוכר לחיות מחדש את כל התהליך עם כף רגלה השנייה. כשנוגה הסתפקה בעיסוי שלה, היא פשוט ציוותה על הכלב החדש שלה להניח את המגפיים על רגליה. כשסיים לנעול את המגפיים אמירה אחרת חמקה משפתיו. "הם נראים עליך מדהים, אלילה. הם שלך ללא עלות אם את רוצה אותם."


נוגה הביטה בו בהפתעה מדומה. "אני לא יכולה פשוט לקחת אותם."


הוא קטע, "אני מתעקש, אלה. למעשה, כל דבר בחנות הזו שייך לך אם תרצי בכך."


"ובכן, במקרה זה, אני פשוט אקח אחד מהכול. אתה יכול למסור אותם לבית שלי כשתסיים את המשמרת שלך." היא אמרה בפתאומיות. היא דחפה בערך פיסת נייר בידו, "הנה הכתובת, פשוט תכניס אותם לבית ומישהו יראה לך איפה לשים אותם." עם זה, היא התחילה להתקדם לעבר הדלת, המגפיים החדשים שלה רועמות על האריחים בכל צעד.


המוכר קרא אחריה. "אלילה, את לא יכולה לעזוב בלי לוקחת את הכסף שלך. ובמקביל חשב "מה אני אומר?? חילקצי כבר את כל מלאי הנעליים שלו בגודל 36, עכשיו אני מציע לה כסף.??


נוגה נעצרה, ושפתיה מתכרבלות לחיוך שובב. "אתה רוצה לתת לי גם כסף?" היא שאלה בערמומיות.


"אני עובד רק כדי להקל על חייך. אעבור לדירה הזולה ביותר שאני יכול למצוא ואוכל רק אוכל לכלבים. כל מה שנשאר לך שייך לך, האלה." דמעות נצצו בעיניו. מה הוא אמר?? הוא היה בחור צעיר בתחילת דרכו, והוא התכוון למסור את הכל לפרחחית הקטנה והמפונקת הזו.


נוגה צחקה, "אתה פתטי. תביא לי את כל הכסף מהקופה." הוא ניגש אל הקופה ותפס כל שקל. הוא חזר אל האלה הממתינה ונפל על ברכיו כשידיו פרושות. חייו נגמרו. הוא יבלה את שארית חייו בשפלה ולעולם לא יהיה לו מה להראות עבור זה. נוגה נרטבה כשהקשיבה למוחו מתנפץ. "עכשיו קוד לי ונשק את המגפיים החדשים שלי, מהיום שמך יהיה גולדי"


הוא נפל לפניה והחל למלא את מגפיה בנשיקות. "תודה שהפכת אותי לכלבלב ולעבד הנאמן שלך. אני אעשה לך כמה שיותר כסף." גולדי אמר בין הנשיקות.


בזאת, נוגה פנתה במהירות והשאירה את האיש המתייפח על ברכיו. "אל תשכח להביא לי נעליים כשתסיים לעבוד. אתה יכול להביא לי כל כסף נוסף שתרוויח להמשך היום." נוגה קראה בחזרה כשהיא יצאה מהדלת.





הסוף?
תגיות: ללא הוספת / עריכת תגיות
קטגוריות
ללא קטגוריה

תגובות

  1. כלבלב נסתר לחץ לפרופיל של
    איזה סיפור מדהים.... אין יותר מעורר ממה שכתבת.... מעורר משאלה להיות חלק מהסיפור

אנחנו שמחים לבשר לכם,על אפקליקציה לצאט שלנו. האפליקציה מאפשרת לצטט אחד על אחד ובחדר הצאט הציבורי.
יש לכתוב את כתובת האתר,שם המשתמש והסיסמה לחיבור. ניתן להוריד את האפליקציה מכאן:
לחץ כאן לאפליקציה מגוגל פליי
לחץ כאן לאפליקציה מחנות אפל