גולשים בקהילה (147 משתמשים ו2,493 אורחים)

מלכות מקצועית,ללא מין
------------------
סטודיו
אלמנה שחורה
ליידי מוניק
054-2890809

ליידי איב
052-6378963

NIKA
053-9280730

------------------
------------------
המלכה מיה
055-9495437

------------------
המלכה סברינה מחיפה
054-6191181

------------------
Queen Christine
054-5879142

------------------
דומינה אביאור
שולטת באזור ירושלים
052-2801719

------------------
Mistress Emilia
שליטה נשית
ללא מין
050-300-9600

------------------
המלכה חן
מלכת האנאלי
050-5760689

------------------
המלכה אלין
שולטת חדשה בצפון
054-9766876

------------------
ליידי לי
lady Li
050-3471433

------------------
איה קווין
058-7880181
לחץ לפרטים

------------------
Queen Blain
050-3585690

------------------
Domina Kim
לחץ לפרטים
053-9591835

------------------
הכרויות דיסקרטיות

------------------
------------------

------------------

מלכות סאדו

ליאתי

זה מקצועי נטו

דירוג רשומה זו
שמי מייקל ואני בן 24. גובה 1.84 מטר, סוג של אתלטי למרות שעליתי קצת במשקל לאחרונה, שיער חום עם עיניים חומות. אני הבחור הטיפוסי. אני מכבד מאוד ואם אוכל, אעזור לכל מי שיבקש. עם הזמן אנשים ניצלו זאת. עם זאת, לא אכפת לי מכיוון שזה עזר לי לפתח קשרים בריאים יותר עם אלה שאינם כאלה.


כשהייתי בן 21, משוחרר, לא הצלחתי להתקבל ללימודים. אחרי שנתיים של לשבת על הספה בבית, לא ידעתי מה לעשות הלאה ועדיין היה לי הלך הרוח של ילד בן 16. אחי, גבריאל, ראה את המצב שלי, והציע לי עבודה בחברה בה עבד. הם היו מאוד פתוחים וקיבלו אותי לקבוצה שלהם.
אמנם לא הרווחתי הרבה כסף, כל האחרים הרוויחו יותר, אבל הם הראו לי חיים אחרים: עישון, שתייה, מסיבות ועשיית דברים ספונטניים רק בגלל שהיינו יכולים. זו הייתה אווירה נהדרת בסך הכל. חיי האישיים, חיי העבודה ומערכות היחסים שלי נראו כולם מושלמים.

כעבור חצי שנה פוטר אחד הקולגות שלי - בעצם המנהל שלי וסוג המדריך והמנחה שלי - והכל השתנה. החברה אורגנה מחדש וכולם היו מעוצבנים על הבעלים, שהיו אח ואחות שהיו מאוד נחמדים ועוזרים, אך גם מאוד תובעניים במקום העבודה. העבודה הפכה רבה מדי בשביל להתמודד, והיינו צריכים אנשים חדשים שייקחו מאיתנו קצת את העומס. הם לא היו מבצעים פעילויות חשובות, אלא את הפשוטות שהיו גוזלות זמן, כמו להזין את התאריכים במערכת, לטפל בניירת ולענות לכמה שיחות במידת הצורך. עבודתם הייתה כרוכה בישיבה והמתנה עד שתידרש עזרתם.

הראשונה שהגיעה הייתה צעירה בשם טל. היא הייתה ילדה נחמדה ששמחה לעזור. אין יותר מדי מה להגיד עליה. היא אכן עשתה שינוי קטן שעזר לפרודוקטיביות שלנו. זה החזיר אותנו למסלול, אבל זה עדיין לא הספיק. זה הרגע בו נכנסה סיגל.

היא הייתה בת 18 או 19, לבושה בצורה מסוגננת מאוד, הייתה בעלת שיער חום ארוך ועיניים ירוקות ויפות, כמו גם גוף 9/10. היו לה כמה פגמים, אבל היה ברור שהיא עבדה קשה כדי לגרום להם להיעלם - כך שבקרוב היא יכולה הייתה להיות 10/10. היא הייתה מועילה ולמדה את עבודתה הרבה יותר מהר מהקצב של טל. אבל כששתיהן פשוט חיכו בלי לעשות משהו ומישהו היה בא בבקשה, טל תמיד הייתה זו שתפתור את זה, בעוד שסיגל נראתה כאילו אפילו לא שמה לב.
זה נמשך וטל הפכה להיות אחת מאיתנו. התחלנו לדבר על הבעיה הזו לגבי סיגל, אבל נראה שאיש מעמיתי לא שם לב. כמו כן, הם אמרו שזו לא עבודה קשה, כך שלא ממש משנה מי עושה אותה. עם זאת, הרגשתי צורך לעשות משהו. אז בפעם הבאה שהייתי צריך לבצע משימה, פניתי במיוחד לסיגל.

"הי," אמרתי. "אני צריך שתשלחי את המסמכים האלה. אך הקפידי לעשות זאת בזהירות, וודאי שאת לא נותנת לשום מידע לדלוף. זה חשוב מאוד."

"אהא...."

סיגל הוציאה את המסמכים מהיד שלי והעבירה אותם לטל, שההבעה על פניה היתה די מטומטמת. ראיתי זאת, חטפתי את הקבצים ובהיתי בכעס בסיגל.

"דיברתי איתך, לא עם טל! אולי אם היית קצת מתייחסת, היית שמה לב לזה!"

"שמתי לב. פשוט לא בא לי לעשות את זה. בכל אופן, הקטנה הזו כאן מאוד אוהבת לעשות את זה, אז למה לא לתת לה? "

"זה לא קשור לאהוב או לא. אתה מועסקת כאן כדי לעשות את העבודה שלך ... לא להעביר את זה לעובדת אחרת!"

בהיתי במצחה, כי היא אפילו לא הסתכלה עלי. כשהיא סוף סוף עשתה זאת, ראיתי פרצוף שנראה כמו אריה שהתבקש לרקוד: כועס, עצבני ונקמני. אני חייב להודות, קצת פחדתי - במיוחד כשהיא קמה מכיסאה והביטה בי עם חיוך על פניה.

"תמיד ראיתי שאתה מחפש אותי, אבל מעולם לא הייתי מנחשת שיש לך פטיש להעניש אותי ולגרום לי לעשות עבודה חסרת תועלת. אני ממש מאוכזבת ממך. אני חושבת שאתה צריך לעשות את זה בעצמך. אפילו טל לא צריכה לעזור לך. "

"ז-ו ב-ד-י-ו-ק ה-ע-ב-ו-ד-ה ש-...."

לא יכולתי אפילו לסיים את המשפט הכועס שלי, כי הבחנתי בה מתקרבת, תופסת אותי בחולצה ועולה על קצות האצבעות.

היא לחשה בשלווה לתוך אוזני. "אתה תצטער על כך יותר מוקדם ממה שרציתי שתעשה." אחר כך היא הסתובבה על עקביה ויצאה.

למותר לציין שהייתי מפוצץ לחלוטין. הייתי כל כך כועס שהתפרצתי למשרדו של הבוס והתחלתי להתלונן. מה ששמעתי עצר את ליבי לרגע.

"סליחה, מייקל, אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות. ואני רוצה שתאפשר לי לסיים את המשפט הזה, לא משנה כמה קשה לך. אנחנו לא יכולים לגעת בסיגל, למרות שאנחנו הבעלים. אנחנו בכיס הקטן שלה. אנחנו לא יכולים לעשות לה כלום בלי להפסיד הרבה ... אם לא הכל. אני לא יכול להיות יותר ספציפי. אתה פשוט צריך לקבל את זה!!!"


"אז מה לעזאזל אני אמור לעשות עכשיו? להתנצל בפני הזונה ההיא? לעולם לא! אני מעדיף להתפטר מאשר לעשות את זה."
ציפיתי שהם ינסו לעצור אותי, אבל ...

"אם אתה מרגיש שזה יהיה קל יותר, אנחנו לא יכולים לעצור אותך. אנחנו באמת מצטערים שזה הגיע למצב הזה. זה נתון להחלטתך."

חזרתי הביתה באותו לילה ונרדמתי, מנסה להבין מה עלי לעשות ואיך לעשות את זה.
תגיות: ללא הוספת / עריכת תגיות
קטגוריות
ללא קטגוריה

תגובות

  1. נשלט23 לחץ לפרופיל של
    סיפור מדהים מחכה להמשך
  2. man1234 לחץ לפרופיל של
    תודה לגבירה הנעלה ליאתי על החינוך דרך הכתיבה המושלמת שלך גבירתי
    בהכנעה
  3. Haim1990 לחץ לפרופיל של
    ממש הכנסת למתח.

אנחנו שמחים לבשר לכם,על אפקליקציה לצאט שלנו. האפליקציה מאפשרת לצטט אחד על אחד ובחדר הצאט הציבורי.
יש לכתוב את כתובת האתר,שם המשתמש והסיסמה לחיבור. ניתן להוריד את האפליקציה מכאן:
לחץ כאן לאפליקציה מגוגל פליי
לחץ כאן לאפליקציה מחנות אפל