גולשים בקהילה (109 משתמשים ו1,341 אורחים)

מלכות מקצועית,ללא מין
------------------
סטודיו
אלמנה שחורה
ליידי מוניק
054-2890809

Queen Red
053-2529959

NIKA
053-9280730

ליידי איב
052-6378963
Lady Melinda
053-6502491
------------------
------------------
המלכה מיה
055-9495437

------------------
המלכה סברינה מחיפה
054-6191181

------------------
המלכה זואי
052-6593826

------------------
Queen Christine
054-5879142

------------------
דומינה אביאור
שולטת באזור ירושלים
052-2801719

------------------
Mistress Emilia
שליטה נשית
ללא מין
050-300-9600

------------------
המלכה חן
מלכת האנאלי
050-5760689

------------------
המלכה אלין
שולטת חדשה בצפון
054-9766876

------------------
המלכה רוז
054-8826430
לחץ לפרטים

------------------
המלכה שיר
054-3953248
לחץ לפרטים

------------------
Domina Kim
לחץ לפרטים
053-9591835

------------------
ליידי לי
lady Li
050-3471433

------------------
המלכה קריסטל
054-5354-333
לחץ לפרטים

------------------
המלכה לונה
055-9385167
לחץ לפרטים

------------------
איה קויין
058-7880181
לחץ לפרטים

------------------
המלכה לורן
055-9767623
לחץ לפרטים

------------------
המלכה דנה
053-2843818
לחץ לפרטים

------------------
Queen Blain
לחץ לפרטים

------------------
------------------
הכרויות דיסקרטיות

------------------
------------------

------------------
מלכות סאדו המעונינות בפירסום מוזמנות ליצור קשר במייל,בדף צור קשר או בהודעה פרטית כולל בניית אתר בחינם


+ תגובה לנושא
מציג תוצאות 1 עד 4 מתוך 4
  1. למעלה | #1
    שלח הודעה בצאט
    תאריך הצטרפות
    07-08-03
    מיקום
    תל אביב
    הודעות
    257
    אוהב/ת? :
    0 אוהב/ת את זה
    0 סך הכל

    חוויות מביקור ב - Man Ray, מועדון ה – BDSM בבוסטון

    חוויות מביקור ב - Man Ray, מועדון ה – BDSM בבוסטון

    השעה הייתה 21:00 יום חמישי בערב, נפרדתי בנשיקה מדרור, ידיד טוב שלי שלומד בהרווארד וצעדתי לכיוון רחוב ברוקלין לחפש את המועדון שנקרא Man Ray . השלג ירד והיה נורא קר ללכת ברחובות של אזור קיימברידג' הממוקם בעיר בוסטון בירת מדינת מסצ'וסטס בצפון ארצות הברית. כל כך קר שמרחק של 500 מ"ר שהייתי צריכה לצעוד נראו לי כמו לטפס על החרמון באמצע סופת שלגים. זה היה כאמור יום חמישי ותהיתי אם הייתי בביתי בתל אביב האם הייתי כבר קמה ממיטתי החמה וצועדת לכיוון הארון כדי להחליט מה ללבוש הערב למועדון הדנג'ן.

    כעבור כמה דקות של הליכה נמרצת, אוזניים קפואות וידיים שעל אף הכפפות הלכו והכחילו, הגעתי לרחוב ברוקלין. התחלתי ללכת לכיוון קצה הרחוב וחיפשתי אחרי בניין מספר 21. בהתחלה זה היה נראה כמו אזור מגורים, אבל ככל שהמשכתי ללכת נראה היה הרחוב כמו אזור תעשיה שמאכלס האנגרים גדולים. הרחוב הלך והחשיך, פחות ופחות פנסים נראו ואז הגעתי לברוקלין 21. שום סימן בחוץ לא הצביע על כך שהגעתי למקום הנכון, אבל אז ראיתי פתח קטן, לידו עמדו שני אנשים ומעליהם שלט קטן שבו כתוב Man Ray Club.

    "ערב טוב" פנה אלי באנגלית הגבוה והגדול שהזכיר לי קצת את רוקו ואני מיד עניתי בערב נהדר. קפאתי מקור אבל הם עמדו בשלווה ואחרי כמה שניות הבנתי מדוע. מעל הכניסה היה ממוקם תנור חימום ענק שפלט חום עז ברדיוס של 3 מ"ר לפחות. התעניינתי מה יש במועדון הערב והגדול הסביר לי שזה ערב רגיל שבאים כל מני אנשים בעלי נטיות אלטרנטיבות אבל אין לי מה לחשוש כי לא כולם מפחידים. או אז השני הצטרף לשיחה והרגיע אותי (לא שהייתי מודאגת) שהוא בעצם האיש הכי מפחיד שם כי הוא מתלבש מוזר. הסתכלתי עליו וראיתי שהוא לובש ג'קט עור מושקע ביותר, מעוטר בעשרות שרשראות כסף קטנות, על ראשו כובע רחב שוליים עם נוצה ענקית ועין אחת שלו הייתה מכוסה ברטייה בסגנון שודד ים. "אני הוא Wizard” הוא הציג את עצמו וכבר כמעט סיפרתי לו שאני המכשפה וזה כמעט כמו Wizard, אבל נורא רציתי להיכנס אז החלטתי לקצר בשיחה.

    הגדול הסביר לי שזה עולה 5 דולר ושאני אשלם בפנים ושאל אותי אם יש לי תעודת זהות כי הם בודקים שכל מי שנכנס עבר את גיל 18. הסברתי לו שכבר מזמן לא שמעתי מחמאה כזאת אבל שבעצם אין לי תעודת זהות אלא דרכון אבל הוא במלון בכלל. אז הוא ויתר ושאל האם אני חושבת שאני ארצה לשתות אלכוהול הערב ואמרתי שבעיקרון אני שותה רק דאייט קולה אבל אני לא יכולה להתחייב שזה מה שאשתה. "אם כך הוא אמר אז אני חייב לדעת שאת מעל גיל 21". שמתי לב שזו כבר המחמאה השנייה שקיבלתי הערב ושבכלל נורא נחמד לי התחקיר שלו. הסברתי שוב שאין לי תעודת זהות אלא דרכון אבל הוא במלון בכלל, אבל אני מאוד רוצה שהוא ישאל אותי שוב כי זו מחמאה מצוינת. בסוף הוא ויתר לי ושם לי על היד צמיד נייר שמוכיח שאני מעל גיל 21 ומותר לי לשתות.

    צעדתי פנימה, שילמתי 5 דולר וקיבלתי חותמת ענקית על גב היד שיראת כמו תלתן שחור. ניגשתי למלתחה התפשטתי משכבות המעילים, הצעיף והכפפות, עברתי דרך שירותי היוניסקס סידרתי את השיער, חידשתי את השפתון ונכנסתי למועדון.

    לעיני התגלה אולם עצום בגודלו עם שני ברים גדולים וכסאות מסביבם. התיישבתי על אחד הכיסאות, הזמנתי דאייט קולה וסקרתי את באי המועדון. כולם בלי יוצא מן הכלל היו בדרס קוד, כלשהו. לא היה שם אפילו אדם אחד לבוש בפשטות של ג'ינס וטי שרט. מכנסי עור, חולצות שחורות, חצאיות, נוצות, ג'קטים מקושטים, שמלות מלכותיות, הכל בסגנונות שונים מגוטי ועד פריקי מאובזר.

    הסתכלתי על כולם, סקרתי אחד אחד. חלקם בודדים, חלקם זוגות מוזרים של מלכה גדולה וגבוהה ושפחה צנומה ונמוכה לצידה, עבד ומלכה שלבושים בבגדים תואמים. שפחה ואדון שניהם בחצאית ועוד ועוד... חלקם עומדים וחלקם יושבים על ספות וכסאות שהיו פזורים בצידי האולם.

    בצד האולם הייתה ממוקמת במה גדולה שבינה לבין הקהל הפרידה גדר שהעניקה לבמה מראה של כלוב מפלצתי. המוסיקה הייתה בסגנון מעורב וחלק החלו לרקוד. בזוגות, או בשלשות וגם בבודדים. על הרחבה, על הבמה ואפילו בפינות האולם. האוויר היה צח ונקי, כי לאחרונה יושם חוק איסור העישון במקומות ציבוריים ברוב מדינות ארצות הברית. בבר מוכרים אומנם סיגריות אבל בשביל לעשן אותן צריך לצאת ולשבת על ספסל מתחת לתנור ליד הגדול שבכניסה.

    לא היו סאשנים ומופעים על הבמה, אבל באופן ספונטני ברוב קצוות האולם ובפינות הישיבה ניתן היה לראות זוגות משתעשעים ואף אחד לא הביט בהם כמעט. דיברתי עם כמה אנשים והם סיפרו לי שזה מקום הבילוי הקבוע שלהם. ששם הם מרגישים בנוח, פוגשים אנשים שהם מכירים ומדי פעם מגיעים גם חדשים.

    בהמשך הערב עשיתי סיבוב מקיף במועדון וגיליתי שיש עוד ארבעה אולמות יותר קטנים. אחד להסבה על ספות נוחות ולמשחק סנוקר, אחד חשוך כזה למוסיקה גוטית, אחד למוסיקה בסגנון שנות השבעים ואחד סתם ריק שאפשר להתבודד בו.

    אחר כך דיברתי עם כמה עבדים נחמדים, עם איזו מלכה לבושה בהידור ועם מאסטר אחד שמארגן ערבי נושא במועדון. קצת אחרי חצות, תפסתי מונית למלון והתחלתי להתגעגע ליום חמישי במועדון הדנג'ן ביפו.

    נ.ב
    תודה לחיית מחמד שכמה שבועות לפני שנסעתי מצא לי את האתר של המועדון ומשם המשכתי במסע האנתרופולוגי למועדון הזה: www.manrayclub.com
    בשיעבוד טמונה החירות
    ציטוט ההודעה בתגובה ציטוט ההודעה בתגובה
    אוהב/ת

  2. למעלה | #2
    אני אישית הייתי פוחדת לאללה.....

    אבל אם נהנת שמחה בשבילך
    ולמה לא.. חופשי תעשי חיים ילדה
    אגב שלומות לך יקירתי??
    "פעם אחת תשאל אותי:
    מה יותר חשוב לי -
    החיים שלי, או אתה?
    ואני יענה לך - החיים שלי..
    ואתה תלך עצוב,
    בלי לדעת שהחיים שלי, זה אתה!"
    ציטוט ההודעה בתגובה ציטוט ההודעה בתגובה
    אוהב/ת

  3. למעלה | #3
    תעשו מעשים טובים שלח הודעה בצאט DomDomina לחץ לפרופיל של
    תאריך הצטרפות
    05-08-03
    מיקום
    מרכז
    גיל
    56
    הודעות
    58,574
    אוהב/ת? :
    0 אוהב/ת את זה
    1,151 סך הכל
    רשומות בלוג
    9
    מכשפה
    ככה הולכים למועדון סאדו בבוסטון ולא אומרים מילה
    סחתן,תעשי חיים תקרעי את העולם כי חיים רק פעם אחת.
    וכן זו חוויה לבקר במועדוני סאדו בחו"ל,
    שם כולם, אבל כולם מהסצינה,וכמעט ולא תראה וונילי אחד.
    עשית לי תאבון,ואולי גם אכתוב על מעללי במועדון הליים לייט בניו יורק.
    נתראה במועדון היום
    ציטוט ההודעה בתגובה ציטוט ההודעה בתגובה
    אוהב/ת

  4. למעלה | #4
    נשמע נחמד וכיף ,אבל...משום מה אני אוהבת יותר אצלנו...
    אצלנו יותר "חם" ונעים !
    when you have to shoot, shoot, don't talk
    ציטוט ההודעה בתגובה ציטוט ההודעה בתגובה
    אוהב/ת

הרשאות פרסום

  • אין באפשרותך לפרסם נושאים חדשים
  • אין באפשרותך לפרסם תגובות
  • אין באפשרותך לצרף קבצים
  • אין באפשרותך לערוך את הודעותיך

אנחנו שמחים לבשר לכם,על אפקליקציה לצאט שלנו. האפליקציה מאפשרת לצטט אחד על אחד ובחדר הצאט הציבורי.
יש לכתוב את כתובת האתר,שם המשתמש והסיסמה לחיבור. ניתן להוריד את האפליקציה מכאן:
לחץ כאן לאפליקציה מגוגל פליי
לחץ כאן לאפליקציה מחנות אפל